מספרי סיפורים – פסטיבל מספרי סיפורים
על פי ויקיפדיה, מוגדרים מספרי סיפורים – The Storyteller כך: "מסַפֵּר סיפורים הוא אמן השמעת או הצגת סיפורים לקהל מאזינים. תפקידם של מספרי הסיפורים קיים מקדמת דנא בכל התרבויות האנושיות. בטרם ידיעת קרוא וכתוב הייתה נפוצה, שימשו מספרי הסיפורים כלי יחיד כמעט להעברת סיפורי עם, אגדות ומיתולוגיות להמון… כן פיתחו מספרי הסיפורים שיטות רטוריות על מנת לרתק את קהלם, להפתיע אותו ולרגש אותו… כיום נעשה ניסיון מודע לשמר את אמנות סיפור הסיפורים… ועריכת פסטיבלים למספרי סיפורים. בישראל פעיל מאז 1993 פסטיבל מספרי סיפורים בתיאטרון גבעתיים מייסודו של יוסי אלפי…"

כאשר חרשתי את דרכיה של הארץ בימי העיסוק שלי בחקירות, גם בשנים בהן שרתתי במצ"ח גם ואחר כך כחוקר פרטי, אהבתי להאזין ברדיו לתוכניות מספרי סיפורים של יוסי אלפי, האבא" של "פסטיבל מספרי סיפורים".
זה התחיל בתכניות כמו "סיפורי לילה" שבהן יוסי פשוט סיפר סיפורים למאזינים ואחר כך בהשמעת הקלטות מתוך פסטיבלים או ערבי מספרי סיפורים, כשאחרי אות התכנית "מספרים סיפורים עם יוסי אלפי", יוסי היה מתחיל עם הפתיחה הקבועה שלו: "ברוכים הבאים לפסטיבל מספרי סיפורים המוגש לכם באהבה מהעיר גבעתיים, מרחק מה מהים הגדול…"
אני זוכר איך בלעתי אז בשקיקה את כל הסיפורים. לא משנה מה היה הנושא ומי היה המספר, פשוט כל הצורה הישירה הזאת שבה בן אדם מספר סיפור אישי שקרה לו או שקרוב לליבו, מאד מצאה חן בעיני. לא העליתי אז בדעתי שבתוך כמה שנים אהפוך בעצמי למספר סיפורים וכי אופיע פעמים רבות בפסטיבלי מספרי ספורים לצידו של יוסי אלפי וכי אנדוד יחד אתו ברחבי הארץ, בהופעות משותפות ובסוגים שונים של פסטיבלים של מספרים או ערבי מספרי סיפורים.
.

בעקבות צאתו לאור של ספרי הראשון כתם – פרשת רמי דותן בשנת 1997, התחלתי להיות מוזמן להשתתף בערבי מספרי סיפורים שנקראו בשמות שונים, כגון ערב סיפורי חוקרים ובלשים, או ערב סיפורי שוטרים וגנבים, מרתון חוקרים וחקירות וכו'.
בין המשתתפים באחד הערבים האלה, שמחתי לפגוש את ניצב בנימין זיגל, שהיה המפקד המיתולגי של יאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה). זיגל ואני הכרנו בשנותיו במשטרת ישראל ועכשיו שמחנו להפגש כמספרי סיפורי חקירות. אני הענקתי לו את ספרי והוא הקדיש לי את הספר "זיגל – הסיפור המלא של חקירות השחיתות". על פי התאריך הרשום בהקדשה – 3.1.98, כלומר חודשים אחדים בלבד אחרי שיצא ספרי "כתם". פשוט דבר הוביל לדבר…
נעניתי להזמנתו של יוסי אלפי להתארח בפסטיבל מספרי סיפורים עוד במקומו הראשון באולם הישן בגבעתיים, בהמשך נדדתי איתו כאשר הפך להיות למשך שנים אחדות "פסטיבל מספרי סיפורים בחולון" וחזרתי איתו "מהגלות" בחולון לבניין החדש והמהודר של תיאטרון גבעתיים. במסגרת הפסטיבל הופעתי בערבי מספרי סיפורים שנקראו בשמות כמו "סיפורי חקירות ובילוש", "סינמה בלש" או "חוקרים ובלשים מספרים על מאחורי הקלעים של עולם הפלילים", כאשר בתמהיל המשתתפים שהרכיב יוסי אלפי, השתתפו יחד איתי עיתונאים או כתבי משטרה כמו בוקי נאה שהיה אז הכתב הפלילי של מעריב, עורכי דין פליליים כמו עו"ד ששי גז, או כאלה שהיו מפורסמים בתור מי שעברו עבירות שכל המדינה הכירה, כמו למשל רוני ליבוביץ – "האופנובנק".

ההופעות בערבי מספרי סיפורים היו מהנות ומיוחדות, אבל בכל זאת הייתה לי בעיה קטנה איתן. אני שהתרגלתי להרצות כך שהקהל לא רוצה ללכת גם אחרי שעתיים של הרצאה, הייתי צריך להתאים את עצמי למסגרת זמנים מאד מכווצת.
כל מופע בפסטיבלי המספרים נמשך כשעה וחצי. בתוך סד הזמנים הזה יש 4-6 אורחים ועוד אמן שמוסיף 2-3 קטעי נגינה או שירה, יוצא שאל כל משתתף חוזר המנחה במהלך הערב לכל היותר פעמיים או שלוש, לסיפור שנמשך 3-4 דקות. בתוך הדקות הבודדות הללו צריך גם להציג את הנושא, גם להספיק ליצור סוג של מתח וגם לסיים בפאנץ', רצוי מצחיק ומשעשע.
למרות קוצר הזמן אני נהניתי מההשתתפות בערבים האלה ומהתגובות שקיבלתי, הבנתי שגם הקהל נהנה מאד, אבל עדיין העדפתי את ההרצאות המלאות שלי. נראה לי שאפילו יוסי אלפי חושב כמוני.
פעם הרציתי בפני קבוצה גדולה בבית מלון באילת, כשדקות אחדות לאחר תחילת ההרצאה הבחנתי בדמותו של יוסי נכנס לאולם. בתחילה הוא הקשיב לי בעמידה ואחר כך התיישב עד סוף ההרצאה. כשהתחבקנו בסוף, הוא אמר לי "הרצאה מצוינת, אתה מספר סיפורים מלידה, יש לך את זה".
מחמאה כזאת מיוסי… הייתה שווה לי את הטיסה לאילת.

בחלק מהפסטיבלים יוסי אלפי בעצמו היה מנחה את הערבים של סיפורי חקירות ובפעמים אחרות היו מנחים אחרים כמו למשל מייק הולר ז"ל, כתב הפלילים המיתולגי בעל קול הבס העמוק של קול ישראל, או מוישיק טימור (ששנים אחר כך התארחתי מדי שבוע בתכנית הרדיו שלו ברשת ב' – "שישי אישי – מועדון החברים של יום שישי", בפינה שקראנו לה "בלשי אישי").
במשך העשור שבו הפסקתי להרצות, גם לא השתתפתי בפסטיבלי מספרי הסיפורים. כאשר חזרתי לעולם ההרצאות חזרתי גם לפסטיבל. מי שהפך בינתיים להיות המנחה של הערבים שעסקו בפלילים, חקירות ומשפט הוא "הכתב הפלילי" בוקי נאה והערבים קיבלו את השם בוקי נאה וחברים ואני הצטרפתי שוב לצוות המספרים…
האופן הזה של לספר סיפור קצר כמו בערבי מספרי סיפורים, 2-3 דקות בלבד ולא רק הרצאה מלאה וארוכה, התאים גם לסוג האירועים המכונה "שבת תרבות" ומתקיים בימי שבת בבוקר בערים רבות בארץ ולכן התחלתי להיות מוזמן כמרואיין לשבתות תרבות רבות כאלה. עוד על כך ניתן לקרוא כאן – שבתות תרבות
"פסטיבל מספרי סיפורים" – מרתון סיפורי חוקרים וחקירות פרטי
אז אני מניח שכבר הבנתם שחוץ מלהיות "סתם" מרצה, אני גם מספר סיפורים ואשמח לספר סיפורים בלשיים מרתקים כאלה, אותנטיים ומתובלים בהומור ובאקטואליה גם באירוע שלכם. זאת יכולה להיות הרצאה מלאה שלי, אבל אפשר אם תרצו ניתן לארגן ערב סיפורי חקירות, מודיעין ובילוש פרטי עבורכם, שבו אני גם אספר סיפורים בעצמי וגם אנחה את האירוע, ביחד עם עוד 2-4 מרצים אורחים מתחום זה, אותם אבחר בקפידה עבורכם ומתוך הכרות אישית.
אפשר להתחיל בלכתוב לי כאן דרך האתר או פשוט בהודעת וואטסאפ…
להתראות בשמחות ובהרצאות
צביקה קרוכמל – מרצה ומספר סיפורים, מדריך ומאמן מרצים 050-7950410
מרצה | הרצאות לחוגי בית | סרטוני הרצאות | סיפורי חקירות | ימי הולדת למבוגרים | הופעות בתקשורת | רשימת מרצים מומלצים